נצטווינו להיות לכל איש מישראל ספר תורה, אם כתבו בידו הרי זה משובח ונאהב מאוד, כמו שאמרו זכרונם לברכה (מנחות דף ל' עמוד א') כתבו כלומר בידו, מעלה עליו הכתוב כאלו קבלו מהר סיני, ומי שאי אפשר לו לכתבו בידו ישכור מי שיכתבנו לו, ועל זה נאמר (דברים פרק ל"א פסוק י"ט) "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל", כלומר כתבו לכם תורה, שיש בה שירה הזאת, מתוך ספר החינוך (מצווה תרי"ג).

וכך נפסק בשולחן ערוך (סימן ר"ע הלכה א') מצוות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה, ואפילו הניחו לו אבותיו ספר תורה מצווה לכתוב משלו.

וכתב בספר החינוך (שם) והעובר על זה ולא כתב ספר תורה אם אפשר לו בשום עניין, ביטל עשה זה, וענשו גדול. וכתב במנחת חינוך (שם את י') ואפשר לכוף אותו כפי שכופים על כל מצוות עשה.

חיוב כתיבת ספר תורה בזמנינו

בזמנינו, כתב השולחן ערוך (שם סעיף ב') שהמצווה לכתוב חמשה חומשי תורה, ומשנה, וגמרא ופירושיהם, ולא ימכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אישה.

והטעם ששונה זמנם מזמנינו, כתב הטור בשם הרא"ש (שם) שבזמן דורות ראשונים היו כותבים ספר תורה ולומדים בה, אבל בזמנינו שכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבית הכנסת לקרות בהם ברבים, מצוות עשה על כל ישראל אשר ידו משגת לכתוב חמשה חומשי תורה, ומשנה, וגמרא ופירושיהם להגהות בהם.

בנידון האם מקיים מצוות עשה היום בכתיבת ספר תורה, דעת הש"ך, שנראה מדעת הרא"ש שכיום המצווה היא רק לכתוב חומשים ומשנה וגמרות ופירושיהם, ואין מצווה כלל לכתוב ספר תורה.

מאידך דעת הבית יוסף (שם) שעיקר המצווה היא לכתוב ספר תורה גם היום, אמנם יש מצווה שהיא בכלל מצוות כתיבת ספר תורה והוא חומשים וגמרות ופירושיהם, וכך נראה למעשה שקיים היום מצוות כתיבת ספר תורה, בספר תורה ממש. אמנם המצווה היותר מהודרת זה לתרום ספרי לימוד לישיבות כמו שפסק בילקו"י.

סגולה לכותב תורם ספר תורה

סגולה לאריכות ימים, בחידושי הרי"מ ז"ל על פירוש המשנה (אבות פרק ב' משנה ז') "מרבה תורה מרבה חיים", והפירוש מי שכותב ספר תורה מרבה חיים לעצמו.

סגולה לעושר שפע וברכה, בספר כתב סופר (דרוש נ"א) כתב בשם אביו החתם סופר, שכתיבת ספר תורה משפיע שפע ברכה ועושר.

סגולה לזרע קודש בר קיימא, בספר עמודי חיים לגאון ר' חיים פלאגי כתב מהכתוב "זה ספר תולדות האדם", והיינו שאם כתיבת הספר מביא לתולדות האדם, דהיינו בנים, שהרי כל הנשמות שורשם באותיות התורה.

סגולה לבנים כשרים, בספר עמודי חיים (אות ע"ב) כתב שישראל עמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, ולזה אמרו הכותב ספר תורה מעלה אני עליו כאלו קבלו מהר סיני, ואם כן הכותב ספר תורה פסקה זוהמתן, והסבר שאם יש לאדם זוהמה מהנחש אינו זוכה להיות לו בנים כשרים, ואם כן שכותב הוי זוכה להוריד את הזוהמה ואם כן יהיו לו בנים תלמידי חכמים.

תיקון חטא האדם הראשון, בספר תורה וחיים לגאון ר' חיים פלאגי (מערכת ס' אות רט"ו) הכותב ספר תורה, זוכה לתקן חטא האדם הראשון בדומם צומח חי ומדבר.

הטעם שאין מקפידים היום לכתוב ספר תורה

והטעם שאין מקפידים לכתוב ספר תורה, כתב המקדש מעט (סימן קטן י"א) מפני שאין חיוב להוציא יותר מחומש ממונו עבור מצוות עשה, ולרובם של האנשים אין פי חמש ממחיר הספר.

וכן כתב האגרות משה (יורה דעה חלק א' סימן קס"ג) והסכים עמו הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש פרק נ"ט אות כ') שהטעם שהרבה גדולי תורה לא קיימו מצווה זו, מפני שמבואר ברמ"א שאין צריך להוציא הון רב עבור מצוות עשה, וכמו שאמרו חז"ל המבזבז אל יבזבז יותר מחומש.

אמנם אדם שיש לו את הכסף לכתוב ספר תורה ואצלו זה לא מוגדר כיותר מחומש מנכסיו, נראה ברור שחייב לכתוב ספר תורה.

הרוצה להתאמץ ולהוציא חומש, כתב באגרות משה (שם) שלא כדאי, ויתכן שאין רוח חכמים נוחה ממנו, משום שלא משאיר את שאר הכסף לצדקות אחרות.

המחמיר לכתוב ספר תורה מכספי מעשר כתב באגרות משה (שם) שנראה שרוח חכמים נוחה ממנו.

אדם שאין ידו משגת לכתוב ספר תורה, כתב הגרי"ש אלישיב (שם) שיכתוב על כל פנים ספר תורה בשותפות.

דיני כתיבת ספר תורה בשותפות

לעניין כתיבת ספר תורה בשותפות, הובאו מחלוקת בפוסקים, יש שכתבו שנראה שאינו יוצא ידי חובה בכתיבה בשותפות, והוי כמו אתרוג ושאר מצוות שיש דין של לכם, לכם בדווקא, וכך כתבו בפתחי תשובה (שהסתפק בכך) והערוך השולחן (שם).

ויש שכתבו שיוצא ידי חובה בכתיבת ספר תורה בשותפות, וכך כתב הפתחי תשובה (שהסתפק בזה), וכן כתב האגרות משה (חלק א' סימן קס"ג) שיוצאים בכתיבת ספר תורה בשותפות, וכן כתב בספר תשובות והנהגות (חלק א' סימן תרכ"ו) שנהגו להקל שגם בשותפות יוצא יד חובה, אמנם כתב שצריך להקנות לו אות או חלק אחר בכל הספר ולא אות מסיומת, כיון שעיקר המצווה שיוכלו ללמוד בספר תורה, ואם מקנה לו אות אחד אזי אי אפשר לקרוא בכל הספר שהוא שלו.

מי שיש לו את האפשרות לכתוב ספר תורה לבד ללא שותפים, נכון יותר ושפיר לצאת ידי כל הדיעות.

דיני תהלוכת ספר תורה

הכנסת הספר, כתב בספר ברכת מועדיך לחיים (לגר"ח פלאגי דרוש ב' ד"ה מאחר וזה) וכשמבאים את הספר תורה לבית הכנסת לאחר סיום הכתיבה, עושים כן בשמחה רבה ובפרסום גדול ברוב עם ובשירות ותשבחות.

והעניין לעשות כן בפרסום גדול, כתב בספר ברכת מועדיך (חלק ב' בדרוש לספר תורה) לבאר שיש אזהרה שלא להוליך ספר תורה מבית הכנסת לבית הכנסת לולי עשרה אנשים, משום שטוב דלכבוד הספר יהיה עשרה בהליכתו, ואם כן כיון שגם כך יש לבעל המצווה להוליך בעשרה אם כן מה לי עשרה ומה לי מאה, ולכן נהגו לעשות תהלוכה רבת אנשים לכבוד ולתפארת.

ובדרך שמולכים הספר תורה, מנגנים שירות ותשבחות, וכל מקום לפי מנהגם, ובעיקר פסוקים המדברים בשבח מעלות התורה, וכך כתב בספר נטעי גבריאל (פרק י"ח אות ה').

ונהגו להדליק אבוקות, וכתב כן (שם בשם ר' חיים פלאגי) שיש להדליק אבוקות, כיון שהכותב ספר תורה הרי הוא כאלו קיבלה מהר סיני, ויש לעשות זכר לדבר באופן של 'נר מצווה ותורה אור'.

נושאים הספר תורה בזרוע ימין, כמבואר ברמ"א (סימן קל"ד סימן ד') ובמשנה ברורה (שם), דכתיב 'וימנו תחבקני'.

ועושים חופת כבוד העשויה ארבע כלונסאות ועליהם פרוכת, והטעם כיון שהתורה נמשלה לכלה, וכשם שמכנסים הכלה תחת החופה כן מכנסים התורה תחת החופה.

היושב בביתו ושומע שיש בחוץ הכנסת ספר תורה, דעת הגרש"ז אויערבך בספר אוהל יעקב (עמוד רנ"ז) שיש בכך משום כבוד התורה להשתתף וללוות, אך כתב שאין דין להתבטל מלימוד תורה בשביל כך.

וכתב הגר"ש דבליצקי (שם) שללוות הספר אינו חיוב אלא מדת חסידות.

נוהגים לכבד המרא דאתרא לקחת הספר תורה ראשון, ונושא אותו תחת החופה, ואח"כ מכבדים שאר בני אדם.

וכשמכבדים אדם לישא את הספר תורה, כתב הערוך השולחן (סימן רפ"ב ס"ח) שאל יסרב, פן יענש חס ושלום.

ונהגו שמוצאים כל הספרי תורה שבהיכל לקבל הספר החדש, וכן כתב הברכי יוסף (סימן קל"ה) ואין בכך הוצאה שלא לצורך, כיון שעושה כן לכבוד הספר תורה.

סעודת מצווה להכנסת ספר תורה

עושים סעודת משתה ושמחה לגמרה של תורה, והוא הדין לגמר מצווה, ומשום כך ראוי לשמוח גם בסיום כתיבת ספר תורה שהיא גמר מצווה, והוא סעודת מצווה.

יש שנהגו לעשות סעודה זו בבשר ויין, והובא בספר נטעי גבריאל (פרק כ"ד אות א') בשם מנהגים וורמישא (אות שט"ו) וכתב (שם) ונהגו אף בכלי זמר, משום דכל עניני הכנסת ספר תורה דומה להכנסת כלה, וכיון שבהכנסת כלה עושים בכלי זמר אם כן אף בהכנסת ספר התורה עושים בכלי זמר.

אמנם יש שנהגו לעשות סעודת ארעי, במזונות ומעט שתייה.

קרטיד: פרשת עולם התוכן החרדי